בין שיוויון האדם לצדק חברתי

מטרות :
1. בחינת מקומו של האחר בחברה בפרספקטיבה של צדק
2. להבין את ההשלכות של שוויון ערך האדם בבניית חברה.

3. בחינת הקשר בין ה"צדק" ל"שוויון"?

מהלך:

1. משחק פתיחה:

"אני בור ועם הארץ"- כל אחד בתורו צריך להגיד "אות" כך שיווצרו שמות של ישובים.במדיה ומישהו לא יודע איך להמשיך את הישוב שהתחילו הוא יכול "לבלף" להגיד אות לא קשורה או לשאול את זה שהיה לפניו לאיזה ישוב הוא התכוון. במידהוזה שהיה לפניו יודע על איזה ישוב הוא מדבר יש נקודה רעה למי ששאל, במידה שהוא תפס "בילוף" אז יש נקודה רעה למבלף.
דוגמא: ניר מתחיל, חושב על קיבוץ "עין השופט" ואומר "ע" דפנה שהייתה אחריו חושבת על מושב "עלמה" ולכן היא אומרת "ל" יובל שמשחק אחריה לא יודע למה היא התכוונה ולכן הוא שואל אותה, היא אומרת "עלמה" ולכן יש לו נקודה רעה.
ניתן גם להתחיל סיבובים עם קטגוריות כמו: קיבוצים, ערים, עיירות פיתוח, מצפים ועוד.

2. התאמת ישובים:

מחלקים לחניכים עשרה שמות של ישובים וטבלה ריקה עם מאפיינים של ישובים (ניספח 1) ועל החניכים להתאים בין כל ישוב למדד החברתי כלכלי שלו, רמת הכנסה ממוצעת ואחוזי הצלחה בבגרות.

*מדד חברתי כלכלי מורכב מרמת הכנסה לנפש, שירותים של הרשות המוניציפאלית, רמת החיים הכללית ורמת החינוך ברשות. המדד מחלק את כל הישובים בארץ ל10 אשכולות. על החניכים לסדר את הישובים מהאשכול המוך ביותר לגבוה ביותר.

לאחר שהחניכים מנסים להתאים שואלים:
– לפי מה ידעתם להתאים? האם היה לכם קל לעשות את ההתאמה? (במידה וכן) איך זה יכול להיות שזה היה כל כך קל?
– מה מאפיין את התושבים שנמצאים בתחתית הדירוג החברתי? מה מאפיין את התושבים שנמצאים בעילית? – מנסים לאפיין את הישובים. האם יש קשר בין סוג האוכלוסייה בישובים האלה למצבם הסוציו אקונומי?
– במידה ואנו סבורים ישראל היא דמוקרטיה פלורליסטית איך זה יכול להיות שיש התאמה כל כך חדה בין הדת\מוצא\ אחרות אחרת לבין המצב הסוציו אקונומי שלך?
– האם יש ל"אחר" סיכוי שווה במדינה?
סיכוי סביר שהחניכים לא יעשו הקשר ישיר בין דמוקרטיה להזדמנות שווה, והם יצטרכו את העזרה שלנו, כמו כן במידה ומושג ה"אחר" לא יושב, ניתן "לשאול" חלקים מפעולות אחרות כדי לערוך הכרות יותר מעמיקה.

3. הכנה למכירה פומבית:

בואו ננסה לברר מה אדם צריך על מנת שתהיה לו הזדמנות שווה להצליח בחברה. לשם כך נערוך מכירה פומבית. מחלקים את החניכים לשלוש קבוצות (או יורת או פחות בהתאם למספרם) ונותנים להם רשימה של דברים ש"אדם צריך" (ניספח 2). מסבירם להם שאנו עומדים לערוך מכירה פומבית ולפני כן כל קבוצה צריכה להחליט עם עצמה מה הכי חשוב ולהצליח לקנות את הדברים שהכי חשובים לה (כמובן במחיר הנמוך ביותר כדי שישאר כסף לשאר הדברים).

4. מכירה פומבית:

מחליטים שלכל קבוצה יש 1,000 ₪ (או שמחלקים להם שטרות מודפסים או שרושמים על לוח) מציעים את הדברים בסדר, ועל כל דבר שמציעים הקבוצה שמציעה את המחיר הכי גבוה רוכשת את ה"דבר".

שואלים:
-לפי מה החלטתם בקבוצות מה הכי חשוב?
-ברגעים הקשים של המכירה, על מה החלטתם לוותר?
-כשאתם חושבים על הישובים שדיברנו עליהם קודם, מה צריך לקרות כדי שתהיה להם במאת הזדמנות שווה?
– האם יש אפשרות לנתק בין מוצאו\ גזעו\ דתו של האדם ליכולת שלו להצליח בחברה? (או שערבים וחרדים תמיד יהיו עניים)
– אילו כוחות בחברה יכולים לספק לאוכלוסיות החלשות את הכלים הבסיסיים לשפר את מצבם?
– מהצריכה להיות מקומה של המדינה בתוך הסיפור הזה?

5. מדינת הרווחה: [במידה והקבוצה ברמה גבוהה]

מספרים לחניכים שניתן ליצור מצב בו צדק חברתי הוא לא עניין של מזל או נדבנות, ושאם המדינה מחליטה היא יכולה ליצור שוויון הזדמנויות אמיתי, ולא שוויון "זכויות" בו המשחק כבר מכור מראש. החלטה כזו היא החלטה על מדינת רווחה
קוראים את "מדינת הרווחה" (ניספח 3) ניתן גם לקרוא רק את הפיסקה הראשונה (שאלות בגוף הטקסט)

לשם המחשה של מדינת הרווחה ניתן לראות את הסרטון של הדיילי שואו על הסוציאליזם השוודי – http://fliiby.com/file/340955/kbeoyaki0z.html (ללא תרגום)

6. סיכום:

לסיכום החברה הישראלית מגוונת ומורכבת מהרבה קבוצות וזהויות, אך אם המדינה באמת שואפת להיות דמוקרטיה, אזי היא צריכה לדאוג שכל האזרחים יכולים לקחת חלק שווה במשחק הדמוקרטי הזה, מבלי לשלול אז זכותם של אזרחיה להיות דתיים,    ערבים או מזרחים. שנאת הזרים מסיתה אותנו מעיסוק בנושאים החשובים באמת, ומפלגת אותנו לסקטורים במקום שנוכל לפעול יחד ולשנות את המציאות.

ציוד:

עותקים מצולמים של הנספחים, לוח וטוש

העשרה:
– מדינת רווחה http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3549282,00.html
– גיא רולניק – הסוד אמיתי של מדינת הרווחה http://www.themarker.com/markerweek/markeryear/1.1596246

– המודל השוודי ב"דה מרקר" http://www.themarker.com/markerweek/markeryear/1.1596248

נספחים:

– בין שיוויון האדם לצדק חברתי – הפעילות + הנספחים להורדה

ניספח 1: סידור הישובים הנכון מהגבוה לנמוך

  1. סביון
  2. רמת השרון
  3. כפר תבור
  4. חיפה
  5. ראש העין
  6. פקיעין
  7. ראמה
  8. ירוחם
  9. עמנואל
  10. רהט

דירוג כלכלי  חברתי

אחוז הזכאות לבגרות

ממוצע ההכנסה של השכירים בישוב

ישוב

10

92%

14,000

9

75.6%

10,506

8

69.3%

9.183

7

63.2%

7,654

6

57.5%

7,020

5

52.1%

5,300

4

42.4%

4,874

3

37.2%

4,420

2

36.1%

3,322

1

35.7%

3,120

ניספח 2: מה אדם צריך כדי להצליח?

  • 12 שנות חינוך
  • עבודה שאפשר להתפרנס ממנה בכבוד
  • תשתיות איכותיות במחיר שווה לכל נפש (כמו כבישים)
  • תחבורה ציבורית במחיר שווה לכל נפש
  • חשמל ומים
  • יכולת לעמוד בהוצאות הבריאות שלך
  • הקפדה על זכויות עובדים
  • חינוך משלים-חוגים, תנועות נוער ומרכזי למידה
  • יכולת לרכוש מוצרי יסוד בסיסיים (לחם, חלב וכו')

ניספח 3- מדינת הרווחה

מדינת הרווחה
ערוך ומעובד מתוך: עלייתה וירידתה של מדינת הרווחה*
עופר סיטבון, 10/6/07, ynet

מדינת הרווחה המודרנית שקמה באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה לא היתה מדינה סוציאליסטית. היא התקיימה רק בחברות בהן היתה קיימת כלכלת שוק, וגם לא הביאה לביטול מלא של העוני ושל אי-השוויון. מאידך, היא הכירה בכך שלמדינה יש תפקיד חשוב בארגון הכלכלה, ומטרתה המוצהרת היתה צמצום הפערים החברתיים באמצעות פעולה דו-ראשית: מצד אחד התערבות מדינתית, בכל האמצעים העומדים לרשות הממשלה, בפעילות המשקית והכלכלית; ומצד שני הוצאת השירותים החברתיים מן השוק, והפיכתן לזכויות חברתיות שכל אזרח זכאי להן. במובן זה, נשאה בחובה מדינת הרווחה פוטנציאל רדיקלי למדי לשינוי יחסי הכוח החברתיים, ואין זה מפתיע כי קמו לה מקטרגים ומתנגדים לא מעטים.

הלורד ויליאם בוורידג', אביה של מדינת הרווחה הבריטית, סבר כי על המדינה לדאוג לאזרח לכל אורך חייו, מהעריסה ועד לקבר. לשם כך יש לפתח שורת שירותים שנועדו להגן על האוכלוסייה הן מפני סיכוני החיים – מחלה, נכות, מות המפרנס, זקנה, יתמות ועוד – והן מפני סיכוני השוק – פיטורים, אבטלה, תאונות עבודה, פשיטת רגל ועוד. תפיסה זו, שהיתה נתונה בקונסנזוס פוליטי עד לשנות השבעים, הופכת את המדינה למעין חברת ביטוח גדולה המאפשרת לאזרח הקשיש לשמור על רמת החיים אותה השיג במהלך חייו, ולאדם העני קיום בכבוד. מדיניות זו מתאפשרת, בין השאר, כתוצאה מחלוקה מחדש של ההכנסות באמצעות מערכות המס, ומטרה עקיפה אך חשובה לא פחות שלה היא יצירת שילוב חברתי ופוליטי בין קבוצות ומעמדות חברתיים.

  • באמצעות מה ניתן לקיים מדיניות רווחה?
  • יש הבדל בין זה לבין צדקה?
הגשמת ייעודה של מדינת הרווחה

לשם מימושן של המטרות הנעלות הללו פועלת מדינת הרווחה בכמה מישורים, בראש ובראשונה באמצעות מדיניות של התערבות ותכנון ממשלתיים בשוק. מעורבות זו באה לידי ביטוי במדיניות תקציבית מרחיבה, שנשענת על תורתו של הכלכלן הבריטי הנודע ג'ון מיינארד קיינס וגורסת כי במצב של מיתון כלכלי, הממשלה רשאית – ואף חייבת – להגדיל את הגירעון התקציבי כדי להניע את הפעילות הכלכלית. קיינס טען כי מדינה איננה משק בית, וכי מותר לה להיות באוברדרפט.  פעילותה יכולה לייצר מקומות עבודה שבתורם מייצרים צמיחה כלכלית. זו מגדילה את הכנסות הממשלה ממסים וכך מאפשרת לה לצמצם מחדש את הגירעון.

המעורבות והתכנון באים לידי ביטוי באופנים חשובים נוספים כמו הגנה על התעשיה והחקלאות המקומיים ע"י מכסים המייקרים את היבוא, והשקעה ממשלתית ופיתוח של תשתיות כמו מסילות רכבת, כבישים ותחנות כוח.

היבט מרכזי נוסף הוא עיקרון הדה-קומודיפיקציה*, שמשמעותו היא הוצאת שירותים ציבוריים מסוימים – חינוך, בריאות, דיור, שוק עבודה מאורגן ועוד – מהתחום הצר של שוק הסחורות שבו כל-אחד זכאי לקבל שירות כגובה הכנסתו. כל תושבי המדינה משלמים מסים בהתאם להכנסתם (מיסוי פרוגרסיבי) וכולם מקבלים שירותים חברתיים מפותחים. זהו עיקרון האוניברסאליות*, המכיר בקיומן של זכויות חברתיות להן זכאים כל האזרחים. היישום של העקרונות אלו פועל כמובן בכיוון של חלוקה שוויונית יותר של ההכנסות במשק, ועל כן גם לצמצום הפערים החברתיים.

לבסוף, עיקרון חשוב נוסף של מדינת הרווחה הוא עיקרון הדה-פמיליזציה* שנועד ליצור תנאים שיאפשרו לכל האזרחים לקיים רמת חיים סבירה, ללא קשר למצבם ולתפקידם המשפחתיים. דוגמאות ליישומו הן סבסוד מעונות יום, הענקת קצבאות ילדים, חופשה שנתית ועוד.

  • איך מדינת הרווחה מצליחה לייצר שירותי רווחה מפותחים לכולם? איזה ערך עומד מאחורי המהלך הזה?
מדינת הרווחה טובה לדמוקרטיה?

אחד ההישגים החשובים של מדינת הרווחה הוא היווצרות מעמד ביניים רחב בעל השכלה גבוהה ורמת חיים נאותה, הנושא את המשק על כתפיו גם ככוח ייצור, גם ככוח קנייה וגם כמשלם מסים. בניגוד לאמונה הרווחת, בני מעמד הביניים – ולא רק בני המעמדות הנמוכים – הם בין הנהנים העיקריים ממדינת הרווחה: הן ממערכת רפואה ציבורית מקצועית והוצאה ציבורית גבוהה על חינוך, והן משום שמדינת הרווחה מספקת לא פעם למעמד הביניים תעסוקה, הכנסה וכוח מקצועי.

מדינת הרווחה טובה גם לדמוקרטיה, שכן חינוך נרחב מבטיח את קיומו של ציבור משכיל ומתעניין שיהא שותף בכינון דיון ציבורי ערני ותוסס. הוא הדין גם לגבי הבטחת קיומה של רשת ביטחון סוציאלית. לאזרחים עניים, העסוקים במאבק ההישרדות היומיומי, יש פנאי מועט, אם בכלל, להשתתף בחיים הדמוקרטיים. בנוסף, היא גם מקדמת יציבות כלכלית וסולידריות, שהן אבני יסוד לניהול דמוקרטיה תקינה.

 היבט חשוב נוסף המאפיין מדינות רווחה הוא טיפוח גופים עצמאיים כדוגמת האקדמיה, השירות הציבורי, מערכת המשפט, השידור הציבורי או איגודי העובדים. אלו מנגנונים ציבוריים שיש בכוחם להוות משקל נגד לכוחו של ההון הפרטי ולהצטברותו בידי מעטים. הניסיונות המתמשכים שאנו עדים להם בשנים האחרונות לפגוע בעצמאותם ובכוחם של גופים אלו, מלמדים דווקא על חשיבותם הרבה.

  • לפי סיטבון, מה התרומה של מדינת הרווחה לדמוקרטיה? מה דעתכם על זה?
  • באיזה אופן מדינת הרווחה מכניסה את הדמוקרטיה-שלטון העם לתוך הכלכלה?

המודל המתקדם ביותר של מדינת הרווחה, הוא המודל של מדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית, הרווח גם כיום במדינות סקנדינביה. מודל זה מבוסס על מערכת רווחה נדיבה המעניקה גמלאות על בסיס אוניברסלי ושירותים חברתיים נרחבים. מדיניות השכר שוויונית באופן יחסי וקיים ניסיון לצמצום מרבי של אי-השוויון בין גברים לנשים, באמצעות העלאת שיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה. מדיניות רווחה זו תרמה לשוויון חברתי וכלכלי, לתעסוקה כמעט מלאה תוך קליטה של עובדים חסרי כישורים בשוק העבודה בשכר גבוה באופן יחסי, ולשיעורי עוני נמוכים מאוד בקרב משפחות חד-הוריות.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • יולי 2020
    א ב ג ד ה ו ש
     1234
    567891011
    12131415161718
    19202122232425
    262728293031