תרבות הנוער

תרבות נוער היא מערכת של ערכים, נורמות וסגנון חיים הבא לידי ביטוי אצל בני נוער. אפיונייה של תרבות הנוער בישראל בעידן הפוסטמודרני הם: אי אמון במדע, אי אמון באמת, אי אמון במוסר אוניברסאלי, אי אמון בתבונה האנושית, רעיונות אלה מבטאים חוסר אמונה בעתיד טוב יותר לאנושות.

סמליה של תרבות הנוער הם: הכוח, המין והכסף. ביטוייה הקונקרטיים הם : הקניון, הפאב והסם.

מול מציאות זו חשוב להתייצב וליצור תרבות נוער אלטרנטיבת המחנכת: להומאניזם, לסולידריות, לשוויון ערך האדם והעבודה, לאמונה בעתיד טוב יותר. סמליה הם: עזרה הדדית, שותפות, התנדבות, יצירתיות, ייחודיות ועוד. ביטויה הקונקרטיים הם: ניהול עצמי, ערבי התרבות, פעולות התנועה, פעולות בחברה הישראלית, עבודה ועוד .

תרבות נוער זו מתהווה ע"י המסגרת של חברת הנעורים בקבוץ.

כאשר העקרונות פדגוגים המנחים אותה הם:

1. הילדות והנעורים אינם רק שלב התפתחות לקראת בגרות בעתיד,אלא בראש ובראשונה, תקופת חיים בזכות עצמה, המחייבת לכבד את צורכיהם האקטואליים של המתבגרים.

2. בני –הנוער מעונינים ומסוגלים להיות אחראים לניהול חייהם תוך ליווי ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי.

3. חברת הנעורים היא חברה בלתי סלקטיבית ובה יכולים בני הנוער להתנסות (בחיים רב ממדים) במגוון רחב של פעילויות בתחומי חברה ,תרבות, ועבודה.

הכלים החינוכיים הם:

השקפת עולם – כתפישה חברתית הנאבקת "בדרוויניזם החברתי" שרווח בחברה הישראלית.

קבוצת השווים – קבוצת ההשתייכות המשמעותית ביותר בגיל ההתבגרות, כמסגרת חברתית-אינטימית להתנסות במסגרת חיי צוותא, לתמיכה הדדית והתחשבות בזולת. הקבוצה דנה , קובעת את אורח חייה ופועלת במשותף במערכות השונות של חברת הנעורים ומחוצה לה. הקבוצה כמסגרת יכולה לתפקד גם כמערכת רב גילאית, וכקבוצת משימה.

קיבוץ של נוער– המאפשר אוטונומיה- עצמאות ניהולית-ארגונית של החניכים בגבולות מוגדרים.

דמוקרטיה – משמשת כמקור הסמכות לאוטונומיה של החניכים.

מחויבות ואחריות אישית – מחויבות הדדית בין החברה לבין החניך, עפ"י ההסכמים שנקבעו עם הצטרפותו לחברת הנעורים, ואחריות אישית של החניך למעשיו.הדבר בא לידי ביטוי בחובת עבודה, ביצוע תורנויות, מילוי תפקידים, השתייכות לקבוצה ועוד.

מעורבות בקיבוץ ובמדינה – פעילות החניכים, תוך בוחן המציאות בקיבוץ ובחברה הישראלית, תוך נטילת משימות כביטוי לאחריות חברתית.

צוות חינוכי – אחראי על המערכת כולה. תפקידו לאפשר את הפעילויות השונות ואת התנהלות חברת הנעורים, ע"י הדרכה ליווי והכוונה. חשוב להדגיש שהיחסים בין מחנך/מדריך לחניך מבוססים על קשר בין אישי מתמשך המושתת על דיאלוג מתמיד והיזון חוזר.

נוער מחנך נוער – נטילת אחריות של נוער בוגר על חניכים צעירים,במגוון רחב של תחומים, והבולט שבהם בפעולות של תנועת הנוער.

תרבות – יצירה עצמית-מסורת של חיי התרבות בחברת הנעורים.

חינוך לעבודה – אשר מאפשר רכישת מעגלי ידע והתנסות ,הוא קושר את החניכים לענף בו הם עובדים ודרכו לחברת הנעורים ולקיבוץ.

בחירות ערכיות – הצורך בבחירת מסלול ערכי, עוד בגיל הנעורים המוביל לקראת דרך הגשמה אישית בבגרות, כגון: הכנה לשנת י"ג, הכנה לצבא, הכנה לחיי קיבוץ או הצטרפות לקבוצות משימה בתנועות הנוער והבוגרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • אוקטובר 2018
    א ב ג ד ה ו ש
    « דצמ    
     123456
    78910111213
    14151617181920
    21222324252627
    28293031