צדק חברתי

החברה הישראלית, ובתוכה החברה הקיבוצית, עברה מהפכה חברתית תרבותית בשלושה העשורים האחרונים, מחברה סולידרית (סולידריות- ערבות הדדית ,שותפות אינטרסים, יחס של סובלנות  לעמדת הזולת) השואפת לצדק חברתי שמתבטא : בביטחון סוציאלי וזכויות עובדים ברמה גבוהה ,תעסוקה, שכר הוגן ופנסיה נאותה ,פערים קטנים בין עשרים ועניים וקצב צמיחה של עד 10 אחוזים בשנה שהיה הגבוה בעולם ב- 25 השנים הראשונות של המדינה ( פרט ליפן) לחברת המון מופרטת בה שולטים הניכור והקפיטליזם החזירי.

מהפכה זו מתבטאת בהרס מדינת הרווחה שתוצאותיה הם: הרחבת הפערים בין עשירים ועניים הפרטות עמוקות( הפרטה הוא מצב בו שירות הופך לסחורה),  כמעט בכל תחומי חיינו אשר מיטיבות עם בעלי המאה. מצב זה מהווה איום על שלמותה ושלומה של החברה הישראלית, ועל הדמוקרטיה שלה . על רקע מציאות זו, בולט חסרונה של מדיניות חברתית – כלכלית החותרת לצמיחה מתוך מחויבות לשוויון ולצדק חברתי  , מדיניות שתחזיר לחברה הישראלית והקיבוצית את הסולידריות שאבדה לה.  על רקע זה התפרצה המחאה החברתית בקיץ 2011, מחאה ששואפת לתיקון חברתי עמוק, בכל רבדי החברה, ולכינונה של מדינת רווחה, במסגרת מדיניות סוציאל-דמוקרטית.

 

  • יוני 2018
    א ב ג ד ה ו ש
    « דצמ    
     12
    3456789
    10111213141516
    17181920212223
    24252627282930