דו-קיום בשלום

דו קיום בשלום, הוא יכולתם של שני גופים להתקיים זה לצד זה בשלום.

יחסי יהודים ערבים, רצופים בעימותים מאז חידושה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעליה הראשונה.  למרות הכל הגיעו מנהיגי ישראל, ומנהיגי מצרים וירדן למסקנה, ולהבנה שעדיפה דרך השלום הפשרנית והמתונה על דרך המלחמה.

ברית השלום עם מצרים וירדן הוכיחה שניתן ללכת בדרך השלום, ושמנהיגי העולם הערבי לאחר שהכירו בעוצמתה וחיוניותה של ישראל בחרו בדרך השלום.

האם המהפכות של שנת 2011, בעולם הערבי, מבשרות את התחזקותן של מגמות אסלמיות פונדמנטליסטיות, מגמות שעשיות לערער עוד יותר את האיזון העדין השורר במזה"ת, ולסכן את המשטרים המתונים שכבר כרתו ברית שלום עם מדינת ישראל, כמו גם את ההנהגה הפלסטינאית המתונה בראשותו של אבו מאזן, בעת כתיבת שורות אלה, לא ניתן לדעת מה יילד יום.

כאשר אנו מדברים על יחסי יהודים ערבים אנו מדברים גם על יחסי הרוב הלאומי היהודי, והמיעוט הלאומי הערבי ששניהם חיים במדינת ישראל ואזרחי המדינה.

כמו לכל יחסי רוב ומיעוט הנובעים משוני בשפה, במנהגים ובתרבות, נוסף להם קושי ייחודי הנובע מכך שהרוב היהודי מצוי בקונפליקט מתמשך, עם קבוצת השייכות של המיעוט הערבי.

דו קיום בשלום, היא תפישה חינוכית החותרת, לעיסוק בנושאים כמו: תהליך השלום, דמוקרטיה, זכויות המיעוט, גזענות, סטריאוטיפים ועוד. תפישה זו יוצאת מנקודת מבט רחבה הגורסת שיש ללמוד להכיר, ולהיאבק על דרך  השלום, המתינות, האנטי גזענות, כדי לחתור למציאות אחרת הן במזה"ת, והן במדינת ישראל.

  • יוני 2018
    א ב ג ד ה ו ש
    « דצמ    
     12
    3456789
    10111213141516
    17181920212223
    24252627282930